כשקיבלתי את הבשורה האיומה,
נשמתי נעתקה – נעצרה לדקה.
דקת דומיה – לזכרך יקרה,
כי הנורא מכל קרה.
כואב לי, עצוב לי, לבי נקרע
הלכת לבלי שוב חברתי הטובה,
נגדעו חייך בשיא הפריחה
כבת 26 שנה לפני שנים נפגשנו לראשונה,
הסתכלנו אחת על השנייה,
וידעתי בלבי שזכיתי להכיר אישה מדהימה,
אצילה, טהורה – פשוט נסיכה.צחוקך הדהד בקביעות במסדרונות החברה
הייתה לך שמחת חיים שאין כדוגמתה.
בת צחוק הייתה נסוכה על פנייך,
החיוך אף פעם לא מש משפתייך.
קשה להשלים עם רוע הגזרה
איך אפשר לקבל החלטה כל כך קשה?
הגורל כה אכזר – לא ברור, לא מובן,
כמה עצוב לנו כעת כשלבך לעד נדם.
נשארו לנו הרבה שאלות, טענות ומענות
ולצערנו לעולם לא נקבל על כך תשובות ופתרונות
כי כעת את שוכנת במרומים - לצדו של אלוהים.תשמרי עלינו מלמעלה, יקירה,
ת